# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1071/2/

עקר ההתבודדות הוא בלילה שאז כלם ישנים, וגם שיהיה המקום חוץ מהעיר, שילך בדרך יחידי, דהינו במקום שאין בני אדם הולכים שם אפלו ביום. ועל־ידי־זה שמתבודד בלילה בדרך יחידי כנ"ל, מפנה לבו ודעתו מכל עסקי העולם הזה, ומבטל הכל עד שמבטל את עצמו לגמרי. דהינו שבתחלה מתפלל הרבה עד שמבטל מדה זאת, ואחר־כך מבטל מדה זאת, ואחר־כך מבטל את עצמו לגמרי, שלא יהיה בו שום גאות ושום ממשות, עד שיהיה בעיניו כאין ואפס ממש, עד שזוכה לבוא לבחינת בטול באמת. ועל־ידי־זה נכלל כל העולם עמו בשרשו, דהינו שנכלל עמו הכל באחדותו יתברך: