# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1107/3/

אלו הלומדים החולקים על הצדיקים, עד שבזה שחולק ומדבר רעות על הצדיק, בזה שונא ורודף גם את הצדיק העליון, הינו הצדיק שחדש זאת התורה שלומד הצדיק התחתון, ועקר כחו מחמת שהוא למדן בגמרא ופוסקים שהוא תורה שבעל־פה, רק שלומד בלא דעת {אלא להתיהר ולקנטר, ותלמיד חכם כזה} נבלה טובה הימנו (כמובא בויקרא־רבה סוף פרשה א). וכשהתורה שבעל פה שהיא השכינה באה לתוך פיו, זהו גלות השכינה. ותלמיד־חכם כזה הוא שד יהודי ואינו רואה האמת, ונעשה שונא וחולק על הצדיק האמת: