# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1107/6/

על־כן צריך לידע קדם למודו שבשעה שיושב ללמד, הצדיק שבגן עדן צית לקלה, כמו שכתוב: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני" (שיר השירים ח, יג) (בזהר הקדוש לך־לך צ"ב.). וצריכין לקשר את עצמו עם התנא או הצדיק שחדש וגלה זאת התורה שלומד, ועל־ידי־זה נעשה נשיקין וכו' כנ"ל, ועל־ידי־זה יזכה לתשובה לחדש ימיו שעברו בחשך, וכל זה כשלומד תורה לשמה כדי לקים מצות תלמוד תורה ששקול כנגד כלם, ולזכות על־ידי־זה לקיום התורה, ואז רואה בהתורה רק משמעות טוב, כי יודע שמה שיש בתורה משמעות להפך, הוא בכונה מאת השם יתברך כמבאר בפנים. אבל כשלומד רק בשביל שיהיה נקרא למדן וכיוצא, אזי נבלה טובה הימנו, ובודאי אינו יכול לדבק את עצמו עם רוח התנא, ועליו כתיב: "ונעתרות נשיקות שונא" (משלי כ"ז ו), כי התנא אינו יכול לסבל רוחו של תלמיד־חכם שד יהודי: