# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1144-2/1/

מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהָרָע שֶׁל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם. וְהָעֵצָה עַל־זֶה הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, אִם הוּא כַּהֹגֶן אִם לָאו. וְיוֹכִיחַ וִייַסֵּר אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַזֶּה נִתְלַהֵב הַלֵּב, וְאֵשׁ הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת שׂוֹרֵף אֶת הַקְּלִפּוֹת מִלְּהִתְאַחֵז בּוֹ, וְאָז מַכְנִיעַ אוֹתָם גַּם מִלְּהִתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁקֵּרְבָן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
