# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1144-2/3/

עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בִּטּוּל הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת, וְעָלָיו אָמַר הַנָּבִיא: (יְשַׁעְיָה נו, ה) "וְנָתַתִּי לָהֶם כוּ' יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת", יָד הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה. וָשֵׁם, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ, בִּבְחִינַת: "לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ" (יְשַׁעְיָה כו, ח). וְזֶה טוֹב לוֹ בְּוַדַּאי מִבָּנִים וּבָנוֹת, כִּי בָּנִים וּבָנוֹת הֵם מֻעָטִים, וְזֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ יְלָדָם, וְהֵמָּה מְרֻבִּים וּמְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ. [וְזֶה שֶׁאָמַר אֶלְקָנָה לְחַנָּה: הֲלֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים (שְׁמוּאֵל־א א, ח), כִּי אֶלְקָנָה זִכָּה אֶת הָרַבִּים כְּמַאֲמַר רֲזַ"ל, וְעַל־יְדֵי אַהֲבָתָם נַעֲשָׂה נֶפֶשׁ אַחַת, וְכָל אוֹתָן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁקֵּרְבָם נִכְלְלוּ גַּם בְּנֶפֶשׁ חַנָּה]: