# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1144-2/3/

על־ידי שמקרב נפשות להשם יתברך, ועל־ידי התבודדות שמתבודד ומשיח בינו לבין קונו, ושופט ודן את עצמו על כל מה שעשה, על־ידי־זה זוכה לשמירת שבת שהוא בטול הרע והקלפות, ועליו אמר הנביא: (ישעיה נו, ה) "ונתתי להם כו' יד ושם טוב מבנים ומבנות", יד הינו שיהיה לו כח להעמיד תלמידים ולהמשיך בהם רוח חכמה. ושם, הינו שיזכה לשם טוב שכל הנפשות יתאוו תאוה להכלל בנפשו ושמו, בבחינת: "לשמך ולזכרך תאות נפש" (ישעיה כו, ח). וזה טוב לו בודאי מבנים ובנות, כי בנים ובנות הם מעטים, וזה שזכה להעמיד תלמידים חכמים וזכה שיכללו בנפשו נפשות של רבים, הרי הוא כאלו ילדם, והמה מרבים ומקבלים חיות ממנו. [וזה שאמר אלקנה לחנה: הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים (שמואל־א א, ח), כי אלקנה זכה את הרבים כמאמר רז"ל, ועל־ידי אהבתם נעשה נפש אחת, וכל אותן הנפשות שקרבם נכללו גם בנפש חנה]: