# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1144-2/4/

עקר שמירת השם שמירת הנפש, הוא על־ידי שישמר עצמו מכעס, כי הכעס פוגם בנפשו. אבל כששומר עצמו מכעס, וכשבא לאיזה כעס הוא מתגבר על יצרו ומאריך אפו וכובש כעסו, זוכה לעשירות גדול. ועל־ידי־זה מגדיל שמו ונפשו וזוכה לשם טוב, וכל הנפשות תאבים להכלל בנפשו, ואז זוכה לקרב נפשות הרבה להשם יתברך שזה עקר כבודו: