# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1166-2/1/

כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם, עֵצָה לָזֶה שֶׁיְּדַבֵּר הָאֱמוּנָה בְּפִיו, שֶׁיֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁהוּא מַאֲמִין וְכוּ', כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. גַּם עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לָבוֹא לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. כִּי הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם, שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה בַּפֶּה כַּנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי":