# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1166-2/2/

וְכֵן לְהִפּוּךְ, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִפִּיו אֵיזֶה דָּבָר שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא מַאֲמִין, רַק שֶׁאוֹמֵר דִּבּוּר זֶה שֶׁל כְּפִירָה בְּשֵׁם אַחֵר וּמִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ, גַּם זֶה הוּא אִסּוּר גָּדוֹל, כִּי מַזִּיק לָאֱמוּנָה. כִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָסוּר לוֹמַר דִּבְרֵי הֲלָצוֹת וַאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַבִּיט כְּלָל בִּסְפָרִים הַמְדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת, כִּי הֵם מַזִּיקִים וּפוֹגְמִים מְאֹד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וּכְבָר מְבֹאָר אַזְהָרָה הַזֹּאת, אַךְ צְרִיכִין לְכָפְלָהּ כַּמָּה פְּעָמִים לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ כְּרֶגַע חַס וְשָׁלוֹם: