# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1166-2/3/

גם החכמות שיש בעבודת השם בעצמו, צריכין גם כן להרחיק מאד, הינו מה שחושב ומדקדק ביותר וחוקר אם הוא יוצא כראוי במה שעושה, ומחפש אחר חמרות יתרות, ואלו החכמות מפילים מאד את האדם מעבודת ה'. וכל זה הם בלבולים ודמיונות מהבעל־דבר לבטלו מעבודתו. ואין הקדוש־ברוך־הוא בא בטרוניא וכו', ועל אלו האנשים נאמר וחי בהם ולא שימות בהם, כי אין להם שום חיות מהעבודה והמצוות שעושין מחמת החמרות והמרה שחרות שלהם. והחכמה הגדולה שבכל החכמות, הוא לבלי להיות חכם כלל, רק לעבד אותו יתברך בתמימות ובפשיטות. והעקר הוא כי רחמנא לבא בעי: