# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1168-2/3/

המניעה הגדולה שבכל המניעות היא מניעת המח, הינו כשלבו חלוק, ואינו משים לבו ומחו היטב להבין עד היכן מגיע הדבר שבקדשה שרוצה לעשות, כגון כשרוצה לנסע להצדיק האמת ויש לו מניעות רבות, אם מחו ולבו חזקים בהאמת, שכל חיותו והשארתו לאחר מותו תלוי רק בזה לו ולדורותיו, בודאי לא ימנעהו שום מונע, וכל המניעות לא יהיו נחשבים בעיניו לכלום כנגד זה. רק עקר המניעה היא מניעת המח, מה שאין מחו חזק כל־כך לידע שרק זה כל השארתו לנצח, וכן אפלו כשזוכה לבוא להצדיק האמת, ועבר על כל המניעות שהיה לו מלבוא, אלא כשקשה לו איזה קשיא עליו ולבו חלק ממנו, זאת המניעה היא גדולה מהכל. וכן בתפלה, שבתחלה יש לו כמה מניעות על התפלה, ואחר־כך כשעובר עליהם ובא להתפלל, כשלבו עקם ונופלים לו קשיות על השם יתברך חס ושלום, זאת המניעה היא גדולה מכלם. והתקון לזה כשקשה לו קשיות על השם יתברך או על צדיקי אמת, לצעק אל ה' בקול חזק מעמק הלב: