# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1188-2/1/

הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁהֵם נוֹגְעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, כְּמוֹ כֵן נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק גַּם כֵּן, כִּי כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁנִּתְהַוֶּה מֵהֶם הָאָדָם, נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (מִשְׁלֵי י, כה). וְעַל־כֵּן: "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב", כִּי כְּשֶׁהוּא מַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד נוֹגֵעַ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן כָּל הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר תְּשׁוּבָתָם בְּנָקֵל יוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בַּעֲדָם:
