# תורה סח תנינא

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1190-2/

עקר שלמות הצדיק הוא, שיוכל להראות למי שהוא למעלה ונדמה לו שהוא במדרגה עליונה, יהיה מראה לו שהוא ההפוך, וכן למי שהוא למטה במדרגה התחתונה, יהיה מראה לו שעדין לא אבדה תקותו, וגם משם יוכל לדבק עצמו אליו יתברך לשוב אליו, כי אין שום יאוש בעולם כלל (עין לעיל סימן ז), וכבר דברנו מזה כשאדם רואה שהוא רחוק מאד מהשם יתברך, ראוי לו להחיות עצמו בזה בעצמו שיודע על כל פנים רחוקו, כי מקדם היה מרחק כל־כך עד שלא היה יודע כלל שהוא רחוק, ומאחר שעל כל פנים יודע רחוקו, זהו בעצמו הוא התקרבות, ובזה בעצמו ראוי לו להחיות עצמו ולשוב אל השם: