# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1237/1/

עַל־יְדֵי נְגִינָה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, כִּי קוֹל הַנְּגִינָה הוּא תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת שֶׁיֵּשׁ בַּקּוֹל, אֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אָבוֹת וְהֵם שְׁלֹשָׁה גְּוָנִין דִּנְהִירִין לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא, שֶׁהִיא הַקֶּשֶׁת (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ חֵלֶק ג רט"ו וַחֲגִיגָה ט"ז), וּתְלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת הֵם הָאָבוֹת. וּכְשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי נִתְקַיֵּם: "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בְּרֵאשִׁית ט, טז), וְאָז: "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אֶסְתֵּר ז, י). וּמִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תְּהִלִּים נא, יז), שֶׁהַדִּבּוּר הוּא שֵׁם אֲדֹנָי וְנִקְרָא קֶשֶׁת לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי' (בְּרֵאשִׁית מח, כב), וְעַל־יְדֵי קוֹל הַנְּגִינָה שֶׁהִיא בִּבְהִירוּת וְזַכּוּת גָּדוֹל, אָז מַלְבִּישׁ הַשְּׁכִינָה הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי: "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה". וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" (תְּהִלִּים קו, מד), בִּזְכוּת הָאָבוֹת הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁהַלְּבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא הֵם בְּזַכּוּת וּבְהִירוּת אֲזַי: "וַיִּנָּחֶם כְּרֹב חֲסָדָיו", וְנִמְתָּקִין הַדִּינִים: