# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1237/1/

על־ידי נגינה נמתקין הדינים, כי קול הנגינה הוא תלת גונין דקשת שיש בקול, אש ומים ורוח, שהם שלשה אבות והם שלשה גונין דנהירין לבושין דשכינתא, שהיא הקשת (זהר־הקדוש חלק ג רט"ו וחגיגה ט"ז), ותלת גונין דקשת הם האבות. וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין, אזי נתקים: "וראיתיה לזכר ברית עולם" (בראשית ט, טז), ואז: "וחמת המלך שככה" (אסתר ז, י). ומי שמנגן אותיות התפלה שהיא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" (תהלים נא, יז), שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת לשון בקשה, כמו שפרש רש"י: 'בחרבי ובקשתי' (בראשית מח, כב), ועל־ידי קול הנגינה שהיא בבהירות וזכות גדול, אז מלביש השכינה הינו האותיות, בלבושין דנהירין, וקודשא־בריך־הוא רואה אותה, אזי: "וחמת המלך שככה". וזה שפרש רש"י: "בשמעו את רנתם" (תהלים קו, מד), בזכות האבות הינו כנ"ל, שהלבושין דשכינתא הם בזכות ובהירות אזי: "וינחם כרב חסדיו", ונמתקין הדינים: