# תְּפִלָּה לְתוֹרָה קטו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1271/

(*יא) הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ מַה שֶׁגָּרַמְנוּ לָנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. כִּי נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ מְאֹד, כִּי הָלַכְנוּ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבֵּנוּ וְאִבַּדְנוּ כָּל יָמֵינוּ בַּתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת וְהַגַּשְׁמִיּוֹת, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים בָּא לָנוּ אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבֵּנוּ, לַעֲזֹב אֶת דְּרָכֵינוּ הָרָעִים וְאֶת אָוֶן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וְלָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלֵינוּ, בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ רְאוּיִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְלִכְנֹס לְדֶרֶךְ הַחַיִּים וּלְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּלְדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וְאַתָּה אוֹהֵב מִשְׁפָּט, עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ כִּבְיָכוֹל שֶׁגַּם אַתָּה תַּסְכִּים לְזֶה לְהַזְמִין לָנוּ מְנִיעוֹת לְמוֹנְעֵנוּ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים כְּפִי הָרָאוּי לָנוּ לְפִי מַעֲשֵׂינוּ עַל פִּי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט. אַךְ אַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת הַמִּשְׁפָּט. עַל־כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ מַסְכִּים כִּבְיָכוֹל עַל הַמְּנִיעוֹת לְמוֹנְעֵנוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, אֲבָל מִגֹּדֶל אַהֲבָתְךָ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה חוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, כִּי לֹא תַּחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה. וְאַתָּה חָפֵץ מְאֹד שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, יָשׁוּב וְיִתְקָרֵב אֵלֶיךָ לְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. עַל־כֵּן אַתָּה בְּעַצְמְךָ, כִּבְיָכוֹל, מַסְתִּיר אֶת עַצְמְךָ בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי זֶה מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, הוּא יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּהַמְּנִיעוֹת וְלִמְצֹא אוֹתְךָ בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי בְּתֹקֶף הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן אַתָּה נִסְתָּר שָׁם כִּבְיָכוֹל, וְעַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ כָּל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ קַטְנוּת דַּעְתֵּנוּ וּכְסִילוּת שִׂכְלֵנוּ, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ לְשַׁבֵּר שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם, כִּי תֵּכֶף שֶׁאָנוּ רוֹאִין הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת, אָנוּ נְסוֹגִים אַחוֹר חַס וְשָׁלוֹם וְחוֹזְרִין תֵּכֶף לַאֲחוֹרֵינוּ וְנִמְנָעִין מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ.

לז׳ אֲדָר, הִלּוּלָא דְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

עַל־כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ וְחָנֵנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הִתְנוֹצְצוּת אֲמִתִּי מִקְּדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר הוּא כְּלָלִיּוּת נְקֻדַּת הַדַּעַת שֶׁל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְנֶאֱמַר בּוֹ וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים. עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִמְצֹא אֱלֹהוּתְךָ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ תּוֹקֶף הָעֲרָפֶל וְהַחֲשְׁכוּת וְהַמְּנִיעוֹת, וּבִזְכוּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, נִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ דַּיְיקָא מִתּוֹךְ תּוֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת, וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם בְּבִטּוּל גָּמוּר, כִּי אַתָּה אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ. וְנֶאֱמַר אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. עַל־כֵּן קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּצְדָקָה וּבְמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, וְתֵן לָנוּ כֹּחַ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט, עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה תַּסְכִּים גַּם מִדַּת הַדִּין עַל הִתְקָרְבוּתֵנוּ אֵלֶיךָ, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יִמְנָעֵנוּ עוֹד שׁוּם מוֹנֵעַ מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט, בָּרוּךְ אַתָּה מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט: