# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1299/5/

וזהו בחינת עפר ואפר הנאמר בפרה, כי התפלה צריכה לבחינת עפר ואפר, כי בשעת התפלה צריך להכניע הרע שבפרט והרע שבכלל תחת הטוב, בבחינת: "ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם" (מלאכי ג, כא). הרע שבפרט, הינו גופו המגשם וחמרו יבטל בשעת התפלה, כמו חסידים הראשונים שהיה להם בשעת התפלה התפשטות הגשמיות. והרע שבכלל, הינו התפלות של פושעי ישראל שמתפללין עמהם, יבטל הרע שלהם, ויעשה מהרע כסא לקדשה [עין באור זה בספר "באבי הנחל"]. זהו בחינת אפר שיש בתפלה. ועפר שבתפלה, הינו שיקשר עצמו עם נפשין רוחין ונשמתין של שוכני עפר, ויעורר אותם בתפלתו, בבחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" (ישעיה כו, יט), זהו בכלל. ובפרט הינו חלקי נפש־רוח־נשמה שלו שבאו כבר בגלגול ונתתקנו, יעוררם גם כן כנ"ל. וזה נקרא תפלה בצבור, כי אותיות צב"ר ראשי־תבות צדיקים בינונים רשעים, בינונים הוא המתפלל, צדיקים זה בחינת עפר, רשעים זה בחינת אפר הנ"ל (עין פנים):