# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1299/6/

גם צריך לתקן בתפלתו שלשה דברים. א' - צריך המתפלל לתקן בתפלתו להעלות את הנופלים באמונות כזביות, להעלותם בתפלתו לאמונה האמתית, שהיא תפלה, ולקבע בלבם אמונה שלמה. ב - צריך לכון מאד בתפלתו, ועל־ידי כונת הלב שבתפלה, מתקן את לב אותם ששכלם יותר ממעשיהם, ואין כח בלבם להכיל את שכלם, ואזי השכל מחטיאם ביותר. והן הן הפילוסופים שאין להם לב טהור, ואין לבם יכול לקבל השכל בקדשה באמת לאמתו כראוי. כי עקר חזוק הלב הוא על־ידי מעשים טובים, אבל כששכלם יותר ממעשיהם, אזי לבם חלש וחסר, ובפרט הנואפים העוסקים בחכמת הפילוסופיא שמזיק להם מאד מאד, כי על־ידי הנאוף לבם חסר מאד, כמו שכתוב: "נואף אשה חסר לב" (משלי ו, לב), ואין בלבם יכלת להכיל את השכל בתוכו להתרחק מחטאים ולהתדבק בהשם יתברך על ידו, שזהו עקר השכל האמת (ומזיקים להם ולכל העולם יותר מנחשים ועקרבים ומכל מיני מזיקים שבעולם, כי מחרפים ומגדפים כלפי מעלה בחכמתם וכנגד התורה הקדושה, בפרט נגד חכמי הגמרא והצדיקים שאחריהם זכרונם לברכה, כידוע ומפרסם. בעל הרחמים ישמר שארית ישראל מהם ומהמונם) רק צריך לבטל את שכלו נגד אנשי אמת שהולכים בדרך האמת, כפי מה שקבלנו מרבותינו זכרונם לברכה:

גם צריך להפך כל הבזיונות לכבוד, כמו שכתוב: "ובהיכלו כלו אומר כבוד" (תהלים כט, ט). כי כשאדם עומד בהיכל המלך ומבטל את עצמו מכל וכל, ואין רואה שום דבר רק את המלך, בודאי כששומע איזה חרפה ובזוי, הוא מפרשה לפרוש של כבוד להמלך, כי איך אפשר שיבוא אחד לתוך היכל המלך ויבזה את המלך. ואין לחשב שמא אלו החרפות עליו נאמרים, כי מי הוא הלא ישותו נתבטל ואין כאן אלא המלך בעצמו, אלא ודאי אלו דברים המה דבורי כבוד. ומתבונן בהדבורים איך לפרש ולצרף אותם שיתהוו מהם כבוד להמלך. ובשעת התפלה האדם עומד בהיכל המלך. וכל זה צריך המתפלל לתקן בתפלתו. וג' (שלושה) דברים הנ"ל הם בחינת הג' דברים שהיו בפרה: "עץ ארז, ואזוב ושני תולעת" כמבאר בפנים: {כי על־ידי צרופי התבה נשתנה הכונה להפך, כמו מפשע שפע, ומנגע ענג וכיוצא בזה}.