# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1337/3/

וזה בחינת שערות, שהארות המחין יוצאין בהשערות, כן השכל העליון שהוא השגות אלקות הוא מתלבש בשכל התחתון. ואלו השערות הן בחינת שעורא דאתון דאוריתא (תקון ע). כי המצוות הם חכמת הבורא יתברך שמו, כי כל מצוה ומצוה יש לה שעורים אחרים וגבולים ואותיות ותבות וענינים, שהם צמצומים שמצמצם בהם חכמתו יתברך שמו, שזה בחינת התלבשות הנ"ל, להשיג על ידם השגת אלקותו יתברך, וכל אות ואות שבתורה וכל מצוה היא בחינת צמצום הנ"ל. על־כן על־ידי התורה והמצוות ממשיכין השגת אלקותו יתברך. [אמר המעתיק: וזהו לשון המשנה חגיגה סוף פרק א', הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלויים בשערה. ופרש רבי עובדיה מברטנורה שהן תלויות ברמז במקרא מועט כהר התלוי בשערות הראש עד כאן לשונו].