# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1337/4/

וְלִזְכּוֹת לַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שׂוֹנֵא בֶּצַע, שֶׁיִּשְׂנָא אֶת הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה. כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׂעֲרָא אֻכָּמָא (תִּקּוּן ע), בְּחִינַת בַּת עַיִן, דְּהַיְנוּ הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" (שִׁיר הַשִּׁירִים א, ה). כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ וּמְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין. כֵּן הַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיֹפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל. וְשַׂעֲרָא אֻכָּמָא הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע, כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם, שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם. אֲבָל עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת (תִּקּוּן ע): שַׁבְּתַאי פְּתָיָא אֻכָּמָא (פֵּרוּשׁ כְּלִי חֶרֶס שָׁחֹר {כֵּן הוּא בְּעָרוּךְ עֶרֶךְ פְּתַיָא, וּבְמִדְּרַשׁ רַבָּה פָּרָשָׁה פ"ח.}) מָרָה שְׁחוֹרָה, בְּחִינַת: "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" (בְּרֵאשִׁית ג, יז), וְנוֹפֵל מִזֶּה הַשֵּׂכֶל לִשְׁטוּת וּכְסִילוּת וְעַצְבוּת. וְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְסַבְּבִין אוֹתָן בְּסִבּוּבִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" (בַּמִּדְבָּר יא, ח) 'בִּשְׁטוּתָא' (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ חֵלֶק ב ס"ב ס"ג), לְהֵפֶךְ מֵהַחָכְמָה הַנַּ"ל שֶׁמְּסַבֵּב וְהוֹלֵךְ אַחַר הַמָּמוֹן: