# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1337/4/

ולזכות לשכל התחתון הנ"ל אי אפשר כי אם על־ידי שיהיה שונא בצע, שישנא את הממון בתכלית השנאה. כי השכל התחתון הוא בחינת שערא אכמא (תקון ע), בחינת בת עין, דהינו השחור שבעין בחינת: "שחורה אני ונאוה" (שיר השירים א, ה). כי השחרות הוא מקבץ ומצמצם כל הדברים הגדולים ונכללין ונראין בתוכו, ועל־ידי־זה רואין ומשיגין הדבר שרואין. כן השכל הזה הוא בחינת שחרות שמצמצם בו נאוה ויפי שבשכל העליון הנ"ל. ושערא אכמא הוא מסטרא דמלכות וכן שונא בצע, כי השכל התחתון הוא בחינת מלכות, שהוא בחינת חכמה תתאה שבכל עולם ועולם, שהוא מנהיג אותו העולם. אבל על־ידי אהבת ממון הוא נופל לאכמא דסטרא אחרא בחינת (תקון ע): שבתאי פתיא אכמא (פרוש כלי חרס שחר {כן הוא בערוך ערך פתיא, ובמדרש רבה פרשה פ"ח.}) מרה שחורה, בחינת: "בעצבון תאכלנה" (בראשית ג, יז), ונופל מזה השכל לשטות וכסילות ועצבות. והקלפות והסטרא אחרא מסבבין אותן בסבובין דסטרא אחרא בחינת: "שטו העם ולקטו" (במדבר יא, ח) 'בשטותא' (זהר־הקדוש חלק ב ס"ב ס"ג), להפך מהחכמה הנ"ל שמסבב והולך אחר הממון: