# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1344/2/

דַּע שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן, וְהַמִּדָּה הָרָעָה הַזֹּאת הִיא מִדַּת הַכַּעַס, שֶׁעַל יָדָהּ מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וְתֵדַע שֶׁכְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית אוֹתְךָ לִכְעֹס, תֵּדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה מַשְׁפִּיעִין לְךָ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְקַלְקֵל הַהַשְׁפָּעָה הַזֹּאת עַל־יְדֵי הַכַּעַס שֶׁהִזְמִין לְךָ, שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת (עַיֵּן פְּנִים):