# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1346/12/

ועל־ידי הכסופין נעשה הזווג. שעל־ידי־מה שהוא נכסף אל הדבר נעשה נפש. ועל־ידי־מה שהוא נכסף להדבר חוזר הדבר וכוסף אליו, ומזה נתהוה גם כן נפש, והנפשות מזדוגין. כי מה שהוא נכסף הוא בחינת תאובתא דנוקבא, והוא עביד נפש נוקבא כמובא בזהר הקדוש (ח"א פ"ה:), ומה שהדבר חוזר ונכסף אליו הוא בחינת תאובתא דדכר ועביד נפש דכר, ואחר כך באים לבחינת עבור ולדה כמו שכתוב שם בזהר הקדוש, ונגמרין ויוצאין הנפשות לעשות פעלות בעולם לפי הנקדות שעושין לאותיות. כי אותיות התורה הם פועלים הכל, כי הם החיות של כל דבר ומנהיגין את כל העולם, ואין להם כח לפעל אלא לפי הנקדות בחינת הכסופין כנ"ל. ואם כוסף לרע עושה הנקדות רעים חס ושלום, ונצטרפין ונזדוגין האותיות לעשות פעלות רעות. ואם כוסף לשוב בתשובה נעשה נקדות טובות, ומתנועעים האותיות ונזדוגין לעשות פעלות טובות בעולם: