# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1346/13/

ושבת קדש היא בחינת אמונה וקדשת הברית, שעל־ידי־זה זוכין לאהבה והשתוקקות וכסופים טובים, שעל־ידי־זה נעשין נפשות קדושות. ועל־כן בתחלת שבת בא השתוקקות דקדשה לאדם, וזוכר את עצמו מאבדת הנפש יתרה בחל, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'כיון ששבת וי אבדה נפש' (ביצה ט"ז) (הינו שאומרים ושמרו בני־ישראל וגו' שבת וינפש) כיון ששבת וי אובדים נפש וזוכרים את עצמם שבמוצאי שבת קדש אובדים הנפש ומתחילין אנו להתגעגע אחריה, ומזה בעצמו נתהוה הנפש היתרה של שבת, כי עקר התהוות הנפשות דקדשה הוא על־ידי כסופים טובים כנ"ל: