# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1372/1/

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים נִזְדַּכֵּךְ הַמֹּחַ וְזוֹכֶה לְשֵׂכֶל בָּרוּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְהוֹצִיא וּלְקַבֵּל מִכָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד בַּתּוֹרָה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר הֵן לְעַצְמוֹ הֵן לַאֲחֵרִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים לְפִי דַּעְתּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא נִדּוֹן בִּיגִיעַת בָּשָׂר דְּהַיְנוּ בְּמוֹתָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַלּוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת' שֶׁנֶּאֱמַר "וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר" (עֵרוּבִין כ"א), וְאָז עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ וּמְעָרְבִין וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ, וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת אֲמִתִּיּוֹת, אַדְּרַבָּה הוּא מוֹצִיא דְּבָרִים הֲפוּכִים מִן הָאֱמֶת, כְּמוֹ דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי שֶׁהוֹצִיא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל שֶׁאֵין דָּוִד רָאוּי לָבוֹא בַּקָּהָל, עַל־יְדֵי שֶׁלִּמּוּדוֹ הָיָה מִבְּחִינַת אֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת (עַיֵּן פְּנִים):