# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1391/16/

ומי שאוחז בבחינה זאת, מזה מאיר לבו, כי שם הלב הוא על־ידי שמקבל ונזון משופרי דשופרא (זהר־הקדוש ח"ג רכ"א:) מל"ב (משלשים ושנים) אלהים של מעשה בראשית כו' כנ"ל. ועל־ידי התנוצצות האור שמקבל לבו מל"ב (משלשים ושנים) אלהים הנ"ל, על־ידי־זה מתנוצץ פניו באור הזה וזוכה לזכך את הפנים כל־כך, עד שיוכל לעורר אחרים בתשובה על־ידי שיסתכלו בפנים שלו לבד, כי יראה כל אחד את עצמו בפנים שלו כמו במראה, ויראה איך הוא משקע בחשך. עד שבלא תוכחה ובלא מוסר יעורר את חברו בתשובה רק ממה שיביט בפנים שלו לבד המאירות: