# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1391/18/

כשרוצים הצדיקים לשמע איזה דבור מהשם יתברך, הם עושים תחלה את הדבור ובונים אותו על־ידי מעשיהם הטובים, ואחר־כך זוכים לשמע דבורים מהשם יתברך. וזהו בחינת: "עשי דברו לשמע בקול דברו" (תהלים קג, כ), כי הם עושים תחלה את הדבור, ואחר־כך שומעים אותו הדבור מהשם יתברך, כי בזה הדבור מדבר השם יתברך עמם. וכשהצדיק שומע הדבור של תורה מפי השם יתברך יש להדבור שלמות, כי שלמות הדבור תלוי ביראה, ויראה תליא באודנין וכו'. וזהו: "ה' שמעתי שמעך יראתי" (חבקוק ג, ב) כשהשמיעה מפי הצדיק בעצמו ששומע מפיך כנ"ל, וזהו 'שמעך' ששומע ממך אזי 'יראתי'. כי עקר היראה תליא באודנין, ואזי יש שלמות ללשון־הקדש הזה כנ"ל: