# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1391/7/

תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהִיא רַע הַכּוֹלֵל, הִיא בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּה לְחַוָּה וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא שֶׁהוּא הָרוּחַ סְעָרָה הָרוּחַ שְׁטוּת אֵשֶׁת כְּסִילוּת. וְהוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ {אִשָּׁה חֲכָמָה}, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית וּמַטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא. וְזֶה (בְּרֵאשִׁית ד, ז) בְּחִינַת "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ". 'לַפֶּתַח' הַיְנוּ פֶּתַח פִּיךָ שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. שֶׁהַחַטָּאת הַזֶּה שֶׁהִיא הַנָּחָשׁ רוֹבֵץ לִינֹק מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם הִיא בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת:
