# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1406/12/

עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, כִּי הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם קָרְבָּן, וּבְקָרְבָּן כְּתִיב בֵּהּ: "כִּי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב" (וַיִּקְרָא כא, יח), וּכְשֶׁאֵין בּוֹ מוּם, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו" (תְּהִלִּים לד, י), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת (זֹהַר יִתְרוֹ ע"ט), הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, אֲזַי יִקְרַב לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה, וְאָז יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הָעוֹלָמוֹת, כִּי עַל שֵׁם זֶה תְּפִלָּה נִקְרָא קָרְבָּן, עַל שֵׁם קֵרוּב הָעוֹלָמוֹת לִשְׁלֵמוּתָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלוֹם הַכְּלָלִי שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין הַתְּפִלָּה בַּשָּׁלוֹם: {וְזֶהוּ עִנְיָן פִּינְחָס שֶׁזָּכָה לְשָׁלוֹם הַכְּלָלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנְנִי" וְכוּ' (בַּמִּדְבָּר כה, יב), כֵּן אֵלִיָּהוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם. וְכֵן עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל" (תְּהִלִּים קו, ל)}: