# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1406/12/

עקר התפלה על־ידי היראה, כי התפלה במקום קרבן, ובקרבן כתיב בה: "כי כל איש אשר בו מום לא יקרב" (ויקרא כא, יח), וכשאין בו מום, דהינו על־ידי יראה, כמו שכתוב: "אין מחסור ליראיו" (תהלים לד, י), שעל־ידי־זה זוכה לשלמות (זהר יתרו ע"ט), הינו שיהיה שלום בעצמיו, דהינו שיהיה שלום בין גופו ונפשו, אזי יקרב לעבד עבודתו תמה, ואז יכול להתפלל בשלמות. ועל־ידי התפלה זוכה לשלום הכללי, הינו שלמות העולמות, כי על שם זה תפלה נקרא קרבן, על שם קרוב העולמות לשלמותן, שזה בחינת שלום הכללי שלום בכל העולמות, וזה שמסימין התפלה בשלום: {וזהו ענין פינחס שזכה לשלום הכללי, כמו שכתוב: "הנני" וכו' (במדבר כה, יב), כן אליהו לעשות שלום. וכן על־ידי תפלה. כמו שכתוב: "ויעמד פינחס ויפלל" (תהלים קו, ל)}: