# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1406/17/

טוֹב מְאֹד לָאָדָם כְּשֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת, לְמָשָׁל כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים, וְלִפְעָמִים אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ, וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת לְרַפְּאוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "טוֹב ה' לַכֹּל" (תְּהִלִּים קמה, ט), וְהוּא בַּנִּמְצָא תָּמִיד לְכָל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דְּבָרִים ד, ז). (וְעַיֵּן מִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן בְּפָסוּק: "כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל" וְכוּ', וְעַיֵּן בִּירוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה אָמַר רַב עָנָן וְכוּ'). וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל סְמִיכָתוֹ עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה יוּכַל לִמְצֹא תָּמִיד וְיוֹעִיל לוֹ בְּוַדַּאי כַּנַּ"ל. אֲבָל לְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת הָרוֹפְאִים, זֶה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא רוֹפֵא עִם רְפוּאוֹת שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל עַל־פִּי הָרֹב, כִּי הָרוֹפְאִים מַזִּיקִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמּוֹעִילִים לְעִתִּים רְחוֹקִים: (וְעַיֵּן פְּסָחִים קי"ג ע"א, אָמַר לֵהּ רַב לְחִיָּא בְּרֵהּ, לָא תִשְׁתֵּי סַמָּא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁלֹּא לִהְיוֹת רָגִיל לִשְׁתּוֹת סַמְמָנִים כִּדְאָמַר שָׁם (מ"ב ע"ב) כֻּלְּהוּ שִׁקְיָנֵי דְּמַעֲלֵי לְהַאי קָשֶׁה לְהַאי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם כָּל דְּמַעֲלֵי לָחֳלִי זֶה קָשֶׁה לָזֶה כוּ'):
