# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1406/17/

טוב מאד לאדם כשאינו סומך על שום דבר כי אם על השם יתברך לבד. כי כשאינו סומך על השם יתברך צריך להשתדל אחר תחבולות רבות, למשל כשצריך לרפואה צריך להשתדל אחר עשבים רבים, ולפעמים אלו העשבים הצריכים לו אינם בנמצא במדינתו, והעשבים הנמצאים אינם טובים למכתו, אבל הקדוש־ברוך־הוא טוב לכל המכות לרפאותם, כמו שכתוב: "טוב ה' לכל" (תהלים קמה, ט), והוא בנמצא תמיד לכל אדם, כמו שכתוב: "מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו" (דברים ד, ז). (ועין מדרש רבה פרשת ואתחנן בפסוק: "כי מי גוי גדול" וכו', ועין בירושלמי ברכות פרק הרואה אמר רב ענן וכו'). ועל־כן כשיש לו חולה חס ושלום צריך שיהיה כל סמיכתו על תפלה ותחנונים, וזה יוכל למצא תמיד ויועיל לו בודאי כנ"ל. אבל לקבל רפואה על־ידי רפואות הרופאים, זה צריך לחפש ולבקש מאד מאד שיוכל למצא רופא עם רפואות שיוכל לרפאותו. ובאמת אינו בנמצא כלל על־פי הרב, כי הרופאים מזיקים יותר ממה שמועילים לעתים רחוקים: (ועין פסחים קי"ג ע"א, אמר לה רב לחיא ברה, לא תשתי סמא, פרש רש"י שלא להיות רגיל לשתות סממנים כדאמר שם (מ"ב ע"ב) כלהו שקיני דמעלי להאי קשה להאי, ופרש רש"י שם כל דמעלי לחלי זה קשה לזה כו'):