# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1406/21/

כְּשֶׁתִּתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם הַמֻּפְלָא בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲזַי יִתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן מִן הָעוֹלָם, וְזֶהוּ מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַחְזָרַת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ לַיִּרְאָה, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֶגֶל בַּשּׁוּק וְלֹא יִהְיֶה כְּנַעֲנִי עוֹד (זְכַרְיָה יד, כא) (וְיֵשׁ לוֹמַר כְּתַרְגּוּמוֹ תַּגָּרָא, שֶׁהַמַּשָּׂא וּמַתָּן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וְתַגָּרָא כַּנַּ"ל):