# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1421/4/

ותקון של הרהורי זנות שבא לאדם, שיאמר "שמע" ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". כי תאות נאוף היא באה מעכירת הדמים, הינו מטחול שהיא לילית, שהיא שפחה בישא אמא דערב רב, שהיא מלכות הרשעה. ולהפך ממנה היא מלכות שמים בחינת גבירה, אשת יראת ה' שהיא בחינת ים של שלמה, העומדת על שנים עשר בקר, שהם שנים עשר שבטי י"ק (זהר ח"א רמ"א), ובקבלת על מלכות שמים בשנים־עשר תבות דשני פסוקים דקריאת־שמע, שהוא נגד י"ב שבטים, ובשניהם ארבעים ותשע אותיות, נגד מ"ט (ארבעים ותשע) אותיות בשמות השבטים [ומובא בספר "אור הגנוז", כי לעתיד לבוא נאמר: ברוך השם כבוד מלכותו לעולם ועד, דהיינו נו"ן אותיות בשניהם, גימטריה י"ם. וכן יש מנין אחר של י"ם אותיות בשמות השבטים הקדושים כמובא, וזהו ים של שלמה], אז כולל נשמתו בי"ב שבטי י"ק, ומפריש נשמתו מנשמת ערב רב, הבאים מאשה זונה, שהיא שפחה בישא הנ"ל, שממנה באה התאוה הזאת שכולל כל המדות רעות שהם ע' לשון. ועל־כן אז סוגרין העינים בשעת קבלת על מלכות שמים, להורות שעל־ידי־זה הוא בבחינת: עולימתא שפירתא דלית לה עינין (זהר־הקדוש חלק ב צ"ה), שאין לה התאוה שכוללת המדות רעות של הע' לשונות: