# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1470/4/

על־ידי הבושה זוכין לתשובה, כי עקר התשובה לבל נחטא עוד הוא על־ידי הבושה, כמו שכתוב: "ולבעבור תהיה יראתו על פניכם" (שמות כ, טז) - זו הבושה (נדרים נ.) - "לבלתי תחטאו" (שם). ותשובה היא בחינת חיים נצחיים של עולם הבא, כמו שכתוב: "והשיבו וחיו" (יחזקאל יח, לב). ועקר החיים יהיה רק להשפלות של כל אחד כנ"ל ועל־כן על־ידי התשובה חוזר ונחיה וקם בתחיה השפלות של כל אחד, כי בכל אחד מישראל משרש בכל רמ"ח איבריו השפלות של משה רבנו, אבל הענוה והשפלות הזאת נעלם אצל כל אחד בבחינת מיתה, ועל־כן אינו מרגיש בעצמו השפלות הזאת, ועל־כן הוא רחוק משפלות הזאת, אבל על־ידי שמקרב עצמו לצדיק האמת ורואה אותו, מכל־שכן כשזוכה לשמע מפיו תורה, זוכה על־ידי־זה גם בעצמו לחדושין דאוריתא, ועל־ידי־זה זוכה לבושה ותשובה, וזוכה שיהיה נחיה אצלו השפלות והענוה הזאת, ועל־ידי־זה רואה ומרגיש כל אחד שפלותו: