# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1526/4/

כל המצוות והעברות, עקרן על־ידי שמוציאין מכח אל הפעל, כי עקר שלמות המצוה הוא רק כשזוכה לעשותה בפעל, וכשמוציאה לפעל הוא בחינת בריאת העולם ממש. והרי הוא מקים עולם מלא, וכן להפוך בעברה חס ושלום, בתחלה העברה בכח שחושב לעשותה חס ושלום, ואחר־כך כשמוציאה לפעל ועושה אותה, אז הוא רשע גמור וחשוב כמת, והרי הוא מאבד עצמו ומאבד עולם מלא חס ושלום, כי כל העולם לא נברא רק על־ידי בחינה זאת שיצאה הבריאה מכח אל הפעל על ידו יתברך, ועל־כן בכל עברה חס ושלום פוגמין בכלליות העולמות ובכלליות השמות הקדושים, רחמנא לצלן רחמנא לשזבן. ואין תקוה כי אם בתשובה, כי על־ידי תשובה על־ידי שמתחרטים על העברה ועוזבים אותה, על־ידי־זה נתתקן כל הנ"ל, וחוזר ומוציא תקון כל העולמות מכח אל הפעל: