# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1559/11/

ומאין בא שאלו דיקא ימצאו כנ"ל, ויחזרו ויכירו אמונת ישראל ואחרים אינם מוצאים כלל. אך דע שזה מחמת בחינת הטוב הכבוש תחת ידם, הינו בחינת חלקי נשמות ישראל. כי על־ידי גזרותיהם והמסים וכיוצא בזה שמונעים טובות מישראל, ואינם מניחים אותם לעשות מצוות השם יתברך, על־ידי כל זה נכבש הטוב תחת ידם. ובתחלה זה הטוב זוכר שבא ממקום קדוש ועליון מאד, אך אחר־כך הם מתגברין על זה הטוב וכובשין אותו תחת ידם. עד שנתפס ונקשר אצלם ושוכח מעלתו. ועל־ידי הדבור הישראלי שיוצא ונכתב בספריהם, אזי זה הטוב מוצא אותו שם, שמוצא שם הפך אמונתם, ואזי נזכר זה הטוב את מעלתו איך שבא ממקום קדוש ועליון מאד, דהינו שהוא חלקי נשמות ישראל, שכל העולמות נבראו בשבילם, והקדוש־ברוך־הוא נמלך בנשמות ישראל לברא את העולם, והם למעלה מכל העולמות, ועתה הם כבושים בגלות כזה ויכול לילך לכליון והפסד חס ושלום. ומתחיל להצטער ולהתגעגע ולרחם על עצמו, על שנפל ממקום גבה כזה למקום עמק כזה, ועל־ידי־זה שבים וחוזרים אל הקדשה. וכל זה נמשך על־ידי צדקה הנ"ל: