# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1571/8/

כשאדם רוצה דבר תאוה, זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש, ואזי היא בבחינת "מרת נפש" (שמואל־א א, י) בחינת: "ונפשה מרה לה" (מלכים־ב ד, כז). וזהו פזור הנפש, ואזי אין הנפש מאירה, והיא אז בבחינת: "ונפש רעבה" (תהלים קז, ט). ולתקן זה צריך לבוא לחכם הדור הנ"ל, והוא יתקן ויעלה אפלו אלו הרצונות הפגומים עם הרצונות הטובים שיש לו. ועל־ידי־זה שבא להחכם יתקים אז: "ונפש רעבה מלא טוב" (שם) ויתקים בו: "והשביע בצחצחות נפשך" (ישעיה נח, יא), ויחדש כנשר נעוריו דהינו שיתחדשו ויתתקנו ימי נעוריו שעברו בחשך, ואז נקרא אדם. וגם גופו יתעלה ויתחדש על־ידי־זה שבא להחכם: