# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1595/1/

מי שהוא רחמן, הוא יכול להיות מנהיג ישראל. ועקר הרחמנות הוא כשישראל עם קדוש נופלין חס ושלום בעוונות רחמנא לצלן, כי זהו הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות, כי כל היסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל כנגד המשאוי הכבד של עוונות חס ושלום. כי ישראל עם קדוש, לפי גדל קדשתם משרשם וגדל רוחניותם ודקותם, אינם יכולים לשא עליהם כלל המשאוי הכבד של עוונות אפלו יום אחד. והמנהיג האמת הוא רחמן מאד ומרחם על ישראל עם קדוש להוציאם מעוונות, ובאמת מהיכן באים לעוונות, הוא רק על־ידי שאין להאדם דעת שיש אלהים שליט בארץ. כי: 'אין אדם עובר עברה אלא־אם כן נכנס בו רוח שטות' (סוטה ג.), ועל־כן כל רחמנות המנהיג האמת על ישראל הוא להכניס בהם דעת ויראת שמים, כדי להוציאם מעוונות רחמנא לצלן. והוא הוא העוסק בישובו של עולם, שיהיה העולם מישב מבני אדם הינו בני דעה. כי עקר האדם הוא הדעת, ומי שאין לו דעת אינו מן הישוב, ואינו מכנה בשם אדם כלל, רק הוא בחינת חיה בדמות אדם: