# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1595/2/

ואפלו כשמגיע זמנו להסתלק ונשמתו עולה למקום שעולה, אין זה תכלית ושלמות שתהיה הנשמה דבוקה רק למעלה, רק עקר השלמות של הנשמה הוא אשר בעת שהיא למעלה תהיה למטה גם כן. ועל־כן צריך שישאר אחריו ברכה בן או תלמיד, כדי שישאר דעתו למטה גם כן בעת שנסתלק למעלה, שעל־ידי הדעת הקדוש שנשאר אחריו בבניו ובתלמידיו, יציל את ישראל מעוונות לדורי דורות. כי מי שיודע קצת מידיעתו יתברך, הוא יודע אף שהשם יתברך יש לו שרפים וחיות ואופנים וכו', שהם עובדים אותו יתברך, אף־על־פי־כן עקר תענוגיו ושעשועיו יתברך, הוא רק שאנחנו מעולם הזה השפל נגדל ונקדש שמו יתברך. ועל־כן הוא משתדל להשאיר דעתו הקדושה בבנים ותלמידים, שיאירו את דעתו בעולם לדורי דורות, כדי להציל את ישראל מעוונות לעולם ועד. ועל־ידי־זה נחשב כאלו הוא בעצמו ממש נשאר בעולם: