# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1611/4/

כשאדם עומד להתפלל אזי באים מחשבות זרות וקלפות ומסבבין אותו, ונשאר בחשך ואין יכול להתפלל. ותכלית התקנה לזה שתראה שיצאו הדבורים מפיך באמת, ועל־ידי התבה היוצאת מפיך באמת היא תשים לך פתח בחשך שאתה נצוד בו, ותזכה להתפלל היטב. והבן זה היטב היטב, כי זה כלל ויסוד גדול בכל דרכי עבודת השם שהכל תלוי בו. שאפלו אם הוא משקע חס ושלום בתכלית התגברות החשך והקלפה, והוא כלוא ומסגר שם בכמה סבובים המסבבים אותו מצדי צדדים, ואין מניחים אותו להתקרב לקדשה, עקר תקנתו שימשיך עצמו להאמת, ויביט על האמת לאמתו ויבקש רק האמת. וכן יראה בתפלתו, אף שאין יכול להתפלל כלל מחמת החשך הרב כנ"ל, עם כל זה יראה רק לדבר הדבור באמת באיזה מדרגה תחתונה שהוא. כגון למשל שיאמר: ה' הושיעה באמת, אף־על־פי שאינו יכול לדבר בהתלהבות והתעוררות כראוי, אף־על־פי־כן יכריח עצמו לדבר על כל פנים הדבור באמת בפשיטות כפי מה שהוא, ועל־ידי־זה יזכה לראות הפתחים שבתוך החשך. כי אם ירצה האמת באמת, כנגד זה אין שום חשך שיחשיך לו, כי אמת הוא אור השם יתברך בעצמו, אך על־ידי שקר הוא מסלק את השם יתברך כביכול, כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיניו יתברך, ועל־ידי אמת הקדוש־ברוך־הוא שוכן עמו. ועקר השתוקקות של השם יתברך אינו אלא אל האמת, ולפי גדל האמת, כן הקדוש־ברוך־הוא שוכן עמו, ואז מאיר לו איך ליצא מהחשך והקלפה המונעת אותו מתפלתו ועבודתו. ועל־ידי־זה יאיר לו האמת שיוכל להתפלל בחסדו הגדול יתברך, ועל־ידי־זה הוא מתקן ומקים כל העולמות: