# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1671/4/

וְעַל־כֵּן הַמְשֻׁקָּע בַּאֲכִילָה רָחוֹק מֵאֱמֶת, שֶׁהִיא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת: "וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל" (בְּרָכוֹת כ, ע"ב). וְאִם מְדַקְדְּקִין יִשְׂרָאֵל לִבְלִי לֶאֱכֹל הַרְבֵּה, כִּי אִם לְשֹׂבַע נַפְשָׁם, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: "יִשָּׂא ה' פָּנָיו" (בַּמִּדְבָּר ו, כו), שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים (בְּרָכוֹת כ), וְנִזּוֹנִים מִמִּדַּת הָאֱמֶת. וּלְהֵפֶךְ, אֲפִלּוּ אִישׁ צַדִּיק שֶׁכְּבָר יָצָא מֵהַתַּאֲוָה, וְנָפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְנָפַל לְתַאֲוַת אֲכִילָה, סִימָן שֶׁיָּצָא שֶׁקֶר מִפִּיו, וְיֵשׁ דִּין עָלָיו לְמַעְלָה וְסִימָן עֲנִיּוּת: