# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1671/7/

וכשאנו אוכלים שפע אמת הבא דרך ארץ־ישראל, ואחר־כך אנו מדברים הלולו של הקדוש־ברוך־הוא, בזה הכח נעשים כשתפים להקדוש־ברוך־הוא לברא שמים חדשים, בחינת פני יעקב. וארץ חדשה בחינת ארץ־ישראל, כמו שכתוב (זהר־הקדוש ח"א ה): "ולאמר לציון עמי אתה" אל תקרי עמי אלא עמי בשתפות. נמצא שמשנים הנהגת הגלגלים ומזלות בשמים, על־ידי דבורים קדושים ואמתיים בתפלה ותורה, בחינת: "ואכלתם אכול ושבוע" (יואל ב, כו), שאוכלים רק לשבע הנפש, ועל־ידי־זה "והללתם את שם ה'", אזי תהיו שתפים להקדוש־ברוך־הוא לברא שמים וארץ, וזהו: "אשר עשה עמכם", ואז "להפליא", שתוכלו לעשות נפלאות, "ולא יבושו", כי מאחר שאתם בבחינת אמת כלליות הגונים בקדשה, אינכם צריכים להתביש, שהוא כלליות הגונין במדות הנפולים, בחינת נצרכים לבריות, שנשתנה פניו לכמה גונים (שהוא כנדון בשני דינים אש ומים (ברכות י), כי אזל סמקא שהוא תולדת אש ואתי חורא שהוא תולדת מים, מהרש"א שם) ועל־כן "ולא יבושו עמי לעולם":