# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1710/9/

כשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה צריך להיות בקי בהלכה, וצריך להיות לו שתי בקיאות, הינו בקי ברצוא בקי בשוב, שזהו בחינת עיל ונפיק, בחינת: "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" (תהלים קלט, ח), הינו מי שרוצה לשוב להשם יתברך צריך לחגר מתניו שיתחזק עצמו בדרכי השם תמיד בין בעליה בין בירידה, שהם בחינת: "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", הינו בין שיזכה לאיזה עליה לאיזה מדרגה גדולה או קטנה, אף־על־פי־כן אל יעמד שם ולא יסתפק עצמו בזה, וצריך שיהיה בקי בזה מאד לידע ולהאמין שהוא צריך לילך יותר ויותר כו', שזהו בחינת בקי ברצוא כו', וכן להפך, שאפלו אם יפל חס ושלום למקום שיפל, אפלו בשאול תחתית חס ושלום, גם שם אל יתיאש עצמו לעולם בשום אפן חס ושלום, יהיה איך שיהיה, רק יחפש ויבקש את השם יתברך, ויחזק עצמו בכל מקום שהוא בכל מה שיוכל, כי גם בשאול תחתית נמצא השם יתברך, וגם משם יכולין לדבק את עצמו אליו יתברך. וזה בחינת: "ואציעה שאול הנך" בחינת בקי בשוב. כי אי אפשר לזכות לתשובה כי אם כשבקי בשתי בקיאות אלו. ובאמת היא בקיאות גדול מאד שיזכה לידע שצריכין ליגע עצמו ולטרח בעבודת השם תמיד, ולצפות בכל עת להגיע למדרגה גבהה יותר, ואף־על־פי־כן אל יפל משום דבר, ואפלו אם יהיה איך שיהיה חס ושלום, אף־על־פי־כן אל יפל בדעתו כלל, ויקים: "ואציעה שאול הנך" כנ"ל. וכשיש לו שתי בקאיות אלו אזי הוא הולך בדרכי התשובה, ואז ימין השם פשוטה לקבל תשובתו, וזוכה לכבוד השם ונעשה על־ידי־זה אדם לשבת על הכסא, אשרי לו: