# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1711-2/3/

מחין של ארץ־ישראל הם בחינת נעימות התורה, בחינת שלום, ומחין של חוץ לארץ הם בחינת חובלים, בחינת מחלקת. ועל־ידי צדקה, בפרט צדקה של ארץ־ישראל, נעשה כלי לקבל השפעת הנעם הזה, ומנעם העליון נמשכת ההולדה, שזוכה האדם לבנים, שעל ידם נתגלה כבודו יתברך ביותר, כי עקר התגלות כבוד השם יתברך הוא על־ידי האדם כנ"ל, ועל־כן על־ידי־זה נתתקנין המחין של חוץ לארץ, כי כל קלקולם היה על־ידי פגם הכבוד, ועל־כן בודאי על־ידי התגלות הכבוד יכולין להתתקן, אבל כשחס ושלום המחין של חוץ לארץ פגומים הרבה על־ידי שפגמו הרבה בכבודו יתברך, אז אין יכולים להתתקן, אדרבא אלו המחין של חוץ־לארץ פוגמין גם המחין של ארץ־ישראל שהם בחינת שלום, ואז נעשה מחלקת בארץ־ישראל גם כן, וזהו ענין המחלקת שיש עכשו בחוץ לארץ ובארץ־ישראל: