# א

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1719/1/

אמונה הוא בחינת כח הגודל וכח הצומח (עין פנים), והוא בחינת אריכות אפים, הינו כשיש לו אמונה בשלמות הוא גודל וצומח בעבודתו יתברך אפלו אם יעבר עליו מה. כי אין יוכל לבלבלו שום בלבול ומונע, רק הוא מאריך אפו לסבל כל מה שיעבר עליו, כי כל המניעות והבלבולים מעבודת ה' מה שאינו מתקרב ליראי ה', הכל הוא מחמת עצלות ועצבות וכבדות שבא מחמת חסרון אמונה, כי אם היה לו אמונה שלמה בהאמת כראוי בודאי היה רץ ומזדרז מאד להתקרב להם, וכן מה שאינו מתפלל כראוי הוא גם כן מחמת עצלות וכבדות שבא מחסרון אמונה, כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה, והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו ומאזין לקול תפלתו, בודאי היה מתפלל כראוי בהתלהבות וחשק גדול, אך עקר בלבול התפלה הוא מחמת חסרון אמונה. וכן כל ההתרחקות מצדיקים ויראים ומעבודת ה' באמת, הכל מחמת חסרון אמונה, שעל־ידי־זה בא עליו עצלות ועצבות וכבדות הנ"ל, אבל כשיש לו אמונה שלמה אינו יכול למנעו שום דבר, רק מאריך אפו לסבל הכל, וגודל וצומח בעבודת ה' איך שיהיה: