# תפלה לתורה מח מט תנינא

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1764/

(*ד)רבונו של עולם, אתה הודעתנו על־ידי חכמיך הקדושים זכרונם לברכה: שמאד מאד צריך האדם להתחזק בעבודת יי, ולהיות בשמחה תמיד, ולבלי להתפחד כלל, ולבלי לפול בדעתו בשום אופן, כי תכף כשהאדם רוצה לכנוס בעבודת יהוה אזי תכף הוא עברה גדולה כשיש לו עצבות חס ושלום, כי עצבות היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה, וצריך האדם לידע שהוא צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל, וכן עוד בכמה וכמה לשונות שחזקו אותנו הצדיקים אמתיים לבלי ליאש עצמנו בשום אופן, רק להתחיל בכל פעם מחדש בעבודת יי. על־כן חוס וחמל עלינו וזכנו נא לקים ככל דבריהם באמת, ולידע ולהאמין באמונה שלימה שאתה חפץ לקרב אותנו ולא לרחק חס ושלום, ואפילו כל ההתרחקות שעובר עלינו נדע ונאמין שהוא רק כלו התקרבות, ונזכה להתחזק מאד ולהתחיל בעבודת יהוה בכל פעם מחדש, ולבלי לפול בדעתנו כלל ממה שעובר עלינו. כי ממה נפשך, מי שלא התחיל עדיין כלל להתיגע בעבודת יי בודאי צריך להתחזק עצמו להתחיל מעתה על כל פנים, כי אם לא עכשיו אימתי. וצריך להאמין שבודאי יסיעו לו מן השמים לעסק מעתה על כל פנים בעבודת יי כי הבא לטהר מסיעין לו, ומי שיודע בעצמו שכבר התיגע הרבה בעבודת יהוה ועדיין הוא רחוק מאד, ולא התחיל עדיין לכנוס לשערי הקדשה, בוודאי אסור לו להרהר כלל שמרחקים אותו מלמעלה חס ושלום, וכאלו אין הקדוש ברוך הוא חפץ בעבודתו, כי אין הקדוש ברוך הוא עושה תורתו פלסתר חס ושלום, וכבר גילה לנו על־ידי נביאיו וצדיקיו וחסידיו שאדרבא הוא צופה לרשע וחפץ בהצדקו, ואיך אפשר שירחיק חס ושלום את מי שמתיגע כל כך בשביל להתקרב אליו. על־כן נדע ונאמין שהכל הוא רק בשביל התקרבות בכדי להתחזק ביותר להתחיל בכל פעם בעבודת יהוה, בפרט אחר שכבר גילו לנו הצדיקים כי גם עליהם עברו כמה מיני התרחקות כאלה וכאלה, ולא היה להם אפילו מי שינחם אותם וידבר על לבם דברי נחומים והתחזקות, ואף על פי כן לא הניחו את מקומם וחזקו לבם בעבודת יהוה עד שזכו למה שזכו, ומכל שכן איך צריכים אנחנו להאמין בדברי הצדיקים האלה ולבטח בזכותם וכחם הגדול ולחזק לבנו בעבודת יהוה. על־כן חוס וחמל עלינו וזכנו להתחיל מעתה בעבודת יהוה, וזכנו להיות ענוים ושפלים באמת ולהכיר את מקומנו השפל והנבזה, ודוקא על־ידי זה נזכה להיות בשמחה תמיד ולהחיות עצמנו עם כל תנועה ותנועה שאנו רוצים לנתק עצמנו מגשמיותנו ולהתקרב אליך תתברך, ונדע ונאמין כי אפילו נקודה קטנה מאד שאנו מנתקים עצמנו מגשמיותנו, הוא עושה רושם גדול מאד בעולמות עליונים, והכל חשוב ויקר וגדול בעיניך מאד בלי ערך. ועל־ידי זה נזכה להתחזק תמיד בעבודת יהוה, ולא נשגיח ונביט על שום נפילה בעולם רחמנא לצלן, רק אדרבא נדע ונאמין כי בעת שהבעל דבר מתגרה בנו ורוצה להפיל אותנו מאד חס ושלום, אז אפשר שאנו סמוכים וקרובים ביותר לכנוס לשערי קדושה תכף, ועל־כן מתגרה הבעל דבר כל כך אז, ועל־ידי זה נזכה להתחזק אז דייקא לבלי לפול בדעתנו כלל, רק אדרבה להתגבר כנגד הבעל דבר והסטרא אחרא בכל מיני התגברות עד שנזכה לכנוס לשערי הקדשה באמת, ונזכה שכל התנועות והעתקות שאנו מעתיקין עצמנו בכל פעם איזה מעט מן גשמיותנו בשביל להתקרב לעבודתך יתברך, כולם יתקבצו ויתחברו ויתקשרו ויבואו לעזרתנו בעת הצרך דהיינו בתקף התגברות הבעל דבר והסטרא אחרא חס ושלום, ונזכה לידע ולהאמין כי בוודאי לית רעותא טבא דאתאביד, ואף על פי שעובר עלינו מה שעובר, אף על פי כן בודאי השם יתברך יגמור עמנו לטוב כי חפץ חסד הוא ורבים רחמיו וחסדיו יתברך, ונזכה לבקש ולחפש ולמצא בעצמנו בכל פעם איזה זכות ואיזה נקודה טובה, ועל־ידי זה נזכה לחזק ולשמח עצמנו ולבלי להניח את מקומנו בשום אופן עד אשר נזכה לשוב על־ידי זה להשם יתברך באמת עד שכל הזדונות יהיו נעשין זכיות.

רבונו של עולם, ידענו גם ידענו כי לפי גדלתך ורוממותך העצום, בודאי בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות שאינו כראוי לפי כבודך, היה ראוי לבוא על האדם מה שיבא חס ושלום, אך אתה מלא רחמים ואין אתה חפץ בהשחתת העולם רק בקיומו, ואתה מרחם על הארץ מרחם על הבריות, על־כן זכנו נא להתחזק מאד בעבודתך ולסמך ולהשען מאד על רחמיך הרבים בלי שיעור, ולידע ולהאמין כי אף שעבר עלינו מה שעבר, אף על פי כן לא תעזב אותנו לעולם, ובלבד שנקבל עלינו לשוב בתשובה שלימה לפניך, והעקר שמכאן ולהבא על כל פנים לא נעשה עוד מה שעשינו, ואם און פעלנו לא נוסיף, וזכנו להיות מעתה שב ואל תעשה על כל פנים, הן במעשה הן במחשבה, וזכנו לשוב בתשובה שלימה לפניך, וכאשר יזדמן לנו לעבור עוד באלו המקומות ממש שהיינו בהם קודם התשובה ונכשלנו בהם חס ושלום, נזכה מעתה על כל פנים לפנות ערפנו לגמרי מהם רק לכפות את יצרנו להשתעבד לך, ולבלי לפגם עוד מה שפגמנו לנגדך, ולבטל רצוננו לגמרי מפני רצונך, וזכנו לעבוד אותך בשני יצרינו, דהיינו שנזכה לקח גם כל החמימות והתלהבות של אש היצר הרע הבוער בלבנו, ולבלי להשתמש בו לשום תאוה והנאת הגוף חס ושלום, רק להכניס כל החמימות והתלהבות הזאת לתוך תורה ותפלה ועבודת יהוה, דהיינו ללמוד ולהתפלל ולהתחנן ולעבד את יהוה בחמימות והתלהבות גדולה כראוי לאיש הישראלי. ונזכה לקים מצות: ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: בשני יצריך. ונאמר: אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באמת בכל לבבכם כי ראו את אשר הגדל עמכם. אמן כן יהי רצון: