# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1788/12/

וזה עקר תקונו של המשא ומתן, שיכון בכל הלוך והלוך ובכל דבור ודבור שהוא הולך ומדבר בשעת המשא־ומתן, שכונתו כדי שירויח כדי שיתן צדקה, וזה בחינת תקון הכללי של המשא ומתן. כי הצדקה היא בחינת כלליות הגידין בבחינת: "זרעו לכם לצדקה" (הושע י, יב), בבחינת זרע גד הוא טפה חורתא (תקונים נ"ב ע"ב), בחינת תקון הברית, כי על־ידי צדקה נתרומם המחין ויש לו פרנסה: