# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1793/11/

וכל אדם יכול לטעם אור האהבה שבדעת, אפלו עכשו בתוך הימים כל אחד כפי בחינתו, הינו כשיקשר את לבו לדעתו. כי כל אחד מישראל יודע שיש אלקים בכלל, וכפי הדעת הזה בודאי היה ראוי שיתבטלו כל תאוותיו ומדותיו הרעים. אבל הרשעים הם ברשות לבם (בראשית רבה נח פרשת ל"ד), וכל המדות והתאוות הם בלב, על־כן צריך כל אחד לראות לקשר לבו לדעתו, שיהיה לבו ברשותו, שיהיה כופה את לבו ותאוותיו אל הדעת הזה, שיודע מהשם יתברך בכלל שמלא כל הארץ כבודו, עד שישבר ויבטל כל התאוות על־ידי הידיעה הזאת וידיעת התורה. ואזי נכללין גם כן המדות שבלבו לדעתו, ואזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת, ורואה ומשיג אור הגנוז לפי בחינתו, הינו התורה והצדיקים הגנוזים: