# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1793/6/

ויש ימי טוב וימי רע. והימים נקראים מדות, כמו שכתוב: "ומדת ימי" (תהלים לט, ה), והמדות הם התורה, כי כל התורה היא מדות הקדוש־ברוך־הוא, כי היא מדברת מאהבה ויראה ושאר המדות, ובה נבראו עלמין, ואותיותיה הם מחיין את כל דבר ודבר, אלא שהם בצמצום יותר כל מה שהמדרגה היא למטה יותר. נמצא ימי טוב, הינו תורה ואותיותיה, יכולין למצא אפלו בימי רע, שהם לשונות הגויים ומדותיהם הרעות. וזהו מה שכתוב: "ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה" (קהלת ז, יד), שיסתכל כל אדם היטב היטב, וימצא בודאי ימי טוב בימי רע {טוב הינו תורה אפלו בימי רע, רק מחמת רבוי הלבושים והצמצומים אינם נתראים ונראים}. אבל על־ידי שכופה את יצרו הרע, הינו הימי רע ומתגבר עליו. ואז הוא דומה למלאך ה' צבאות (זהר־הקדוש ח"א צ.), ואז יכול ללקט אותיות התורה אפלו מדברים גשמיים. ואפלו כשהוא מדבר עם הגויים או שרואה מדותיהם, הוא יודע את החיות אלקות, הינו אותיות התורה שמלבש שם, כי אז נתבטל ונופל הרע השוכן על הטוב, הינו האותיות, והם בולטין ונתראים ומאירים ביותר: